FAC

מה קורה כאשר הציוויליזציה האנושית מתפצלת לשתי חברות, שאחת מהן ממשיכה להתקדם טכנולוגית בעוד השנייה חוזרת לחיים שבטיים?

FAC (או, Future Anarchic Collapse) הוא מערך מדע בדיוני מאת נדב לוי־עמיאל, המתאר עתיד שבו מרבית הממסדים המדיניים קרסו בעקבות מהפכות אנרכיסטיות, והאנושות התפצלה לאלפי שבטים עצמאיים ולמספר מצומצם של ציוויליזציות מבוצרות.

במרכז המערך ניצבת עֶבֵרוֹן, מדינה טכנולוגית שהצליחה לשמר את הממסד, המדע והתעשייה לאחר קריסת הסדר העולמי. לאורך מאות שנים מתפתחים בינה לבין שבטי העולם החיצון יחסי תלות, עימות ופולחן, עד שההבדלים התרבותיים והטכנולוגיים בין שתי האוכלוסיות גורמים להן להיראות כמעט כמינים נפרדים.

הספרים במערך

הרקע ההיסטורי

ההיסטוריה האנושית ב־FAC מחולקת לשישה עידנים, המתארים את התפתחותה של החברה האנושית, את עליית הממסד ואת קריסתו, ואת הציוויליזציות שהתפתחו לאחר מכן.

העידן הראשון – עידן השבטים: התקופה הפרהיסטורית שבה מרבית בני האדם חיו בשבטים וביישובים קטנים, לפני התפתחותם של מוסדות שלטון מרכזיים.

העידן השני – עידן הביניים: תקופת התפתחותן של ממלכות ואימפריות, שבה הפכו הממסדים המדיניים לצורת הארגון המרכזית של החברה האנושית.

העידן השלישי – עידן הקדמה: תקופת התקדמות טכנולוגית וחברתית, שבמהלכה התפתחה תנועה ניאו־אנרכיסטית אשר ביקשה לפרק את הממסדים הקיימים וליצור חברה שוויונית ללא שלטון מרכזי.

במהלך המאה ה־22 הובילו מהפכות אנרכיסטיות לקריסתם של מרבית הממסדים המדיניים. בתחילה נדמה היה שהמהפכות מגשימות את החזון האוטופי, אך בהיעדר מערכות שלטון ואכיפה החלו להתפתח ארגוני פשע וקבוצות חמושות שהתחרו על משאבים ושליטה.

המאבקים בין הקבוצות הובילו בהדרגה להתפוררות החברה לשבטים עצמאיים. חלק גדול מהידע המדעי והיכולת התעשייתית אבד, והחברות שנותרו מחוץ לממסדים המבוצרים הפכו תלויות בשרידי הטכנולוגיה מן העידן הקודם.

מספר מצומצם של מדינות הצליחו לשרוד את הקריסה. חלקן התמזגו זו בזו, ובהן מדינות במזרח התיכון שהתאחדו עם ישראל ויצרו את עֶבֵרוֹן.

העידן הרביעי – עידן האנרכיה

בעידן הרביעי התקיימו שתי צורות חיים אנושיות שונות בתכלית: אזרחי המדינות המבוצרות, שהמשיכו לפתח מדע וטכנולוגיה, והשבטים הברבריים, שנאבקו זה בזה על מזון, טריטוריה ושרידי הציוויליזציה הישנה.

למרות בידודה מן העולם החיצון, עברון נזקקה לחומרי גלם שלא ניתן היה להשיג בתחומי המדינה. כדי להמשיך בפיתוח התעשייה שלה, החלה להציע נשק ותחמושת לשבטים שיביאו מתכות ומשאבים אחרים אל תחנות מסחר שהוצבו מחוץ לחומותיה.

כך נוצרו יחסי תלות בין שתי החברות. השבטים השיגו נשק מודרני שלא יכלו לייצר בעצמם, ואילו עברון קיבלה את המשאבים הדרושים לה כדי להמשיך להתפתח.

אולם ככל שחלפו הדורות, כך נשכחה ההיסטוריה המשותפת של שתי האוכלוסיות. אזרחי עברון החלו להתייחס לברברים כאל חלק מהסביבה החיצונית, ואילו הברברים איבדו בהדרגה את ההבנה של הטכנולוגיה ושל החברה המפעילה אותה.

תחנות המסחר הפכו למוקדי פולחן. השבטים החלו לפרש את הפקדת חומרי הגלם כהקרבת מנחות, ואת כלי הנשק שקיבלו בתמורה כמתנות על־טבעיות. עברון, מצדה, המשיכה לנהל את הסחר מבלי להיות מודעת בהכרח למשמעות הדתית שייחסו לו הברברים.

העידן החמישי – עידן המרד

בסביבות שנת 2500 נקלעה עברון למשבר משאבים. צרכיה של הציוויליזציה המתקדמת גדלו מעבר ליכולתם של השבטים לספק את חומרי הגלם הדרושים לה.

בתגובה החלה עברון להפעיל מערכות רובוטיות לאיסוף משאבים מחוץ לגבולותיה. מכרות ומרבצים עברו לשליטתה, ותחנות המסחר הישנות נסגרו לאחר שהצורך בעבודתם של הברברים פחת.

השבטים, שאיבדו את מקור הנשק שלהם וראו במכונות העברוניות איום על קיומם, החלו להתאחד ולמרוד.

אף שלא יכלו להתחרות בעליונותה הטכנולוגית של עברון, למדו הברברים לפגוע בתשתיות, לשבש נתיבי תעבורה ולהשבית מערכות איסוף. המתקפות לא הצליחו להביס את עברון מבחינה צבאית, אך הפכו את השליטה במשאבים ליקרה יותר ויותר.

העידן השישי – העידן הקיברנטי

כדי להתמודד עם המתקפות המתמשכות, החליטה עברון לשתף פעולה עם מספר שבטים מקומיים. בתמורה להגנה על תשתיותיה, העניקה להם נשק מתקדם ושתלים קיברנטיים שהעצימו את יכולותיהם הגופניות.

כך נוצרו השבטים הקיברנטיים — קבוצות ברברים שבגופם שולבו מכונות וטכנולוגיות שלא היו מסוגלים לפתח בעצמם.

השדרוגים העניקו להם יתרון עצום על פני השבטים האחרים, אך יצרו גם תלות חדשה: השתלים דרשו תחזוקה וחלקי חילוף שהיו זמינים רק בעברון.

עם הזמן הבינו השבטים הקיברנטיים שהישרדותם תלויה בתפקודה של הציוויליזציה המתחזקת אותם. פגיעה במכרות ובמערכות האיסוף של עברון עלולה הייתה למנוע מהם את התחזוקה הדרושה להמשך תפקוד גופם.

במקביל, התפתחה בקרבם אמונה שהם נבחרו בידי האלים השוכנים מעבר לחומות עברון. השבטים הקיברנטיים החלו לראות בעצמם שליחים קדושים, בעוד ששבטים אחרים תפסו אותם כעושי דברם של האלים.

כך נוצר סדר חברתי חדש: עברון המשיכה בפיתוח הטכנולוגי שלה, השבטים הקיברנטיים הגנו על תשתיותיה, ושאר השבטים נותרו בעולם של מאבקי כוח, אמונות ומסורות שהתפתחו מתוך מפגשיהם עם הטכנולוגיה.

מאפייני המערך

אחד הנושאים המרכזיים של FAC הוא התפתחותן של תרבויות שונות מתוך תנאים היסטוריים וטכנולוגיים שונים.

בעוד שאזרחי עברון מבינים את המערכות המפעילות את הציוויליזציה שלהם כמכשירים טכנולוגיים, הברברים מפרשים את אותן מערכות באמצעות מיתולוגיה ודת. מה שנחשב בעיני חברה אחת לסחר חליפין או לתחזוקה טכנית, עשוי להיחשב בעיני האחרת לקורבן או להתערבות אלוהית.

המערך עוסק גם ביחסים שבין חירות, שלטון ותלות. חברה שהתנערה מן הממסד במטרה להשיג חופש ושוויון נקלעת בהדרגה למאבקי כוח, ואילו קבוצות המשיגות יתרון באמצעות טכנולוגיה מתקדמת מגלות שהיתרון כרוך בתלות במי שמספק אותה.

על רקע זה מתרחשת טרילוגיית ”עידני האנרכיה“, הכוללת את ”העידן הרביעי“, ”העידן החמישי“ ו”העידן השישי“, ועוקבת אחר שלבים שונים בהתפתחות היחסים בין עברון לשבטי העולם החיצון.